1אמר המחבר אחר אשר עד כה ברכנו ה' ברוך ה' שהחיינו וקיימנו לזמן הזה ראינו להוסיף לקח לכוין החשבון במנין המצות על פי דעתינו וסברתנו החלושה. ועשינו שרש ממניינו של הרמב"ם ז"ל שהוא בספר המצות ובראש ספר המדע והנה הסכמנו למנות לאו הבא מכלל עשה במנין רמ"ח מצות מפני הראיה שמצינו לזה מהירושלמי כמו שכתבנו בסוף פירושינו למצות עשה כי גם הרמב"ן ז"ל החולק על הרמב"ם ז"ל לא מצינו לו הסכמה כי הוא מכניס בחשבון קצתם ומוציא קצתם. ולפי הסכמתינו זאת ראינו שיהיה מנין רמ"ח נשלם עם לאוין הבאין מכלל עשה שדינן כעשה. וכבר ראית ממה שכתבנו בפי' מצות עשה כי הרמב"ן ז"ל שבש מנינו של הרז"ל בעשרים ושש מצות שחסרם ממנינו והם האחת ולעבדו זו תפלה, הב' ובשמו תשבע, הג' לנכרי תגוש, הד' לנכרי תשיך, הה' להביא קדשי חוצה לארץ בבית הבחירה וד' מיתות ב"ד לא מנאן כי אם אחת והרז"ל מנאן ארבע ויחסרו לו שלש מצות ועם חמש מצות הנזכרות הם שמנה, הט' דין הפרת נדרים וחסר ממנינו כל דיני הטמאות שהם י"ג מצות ועם הע' הנזכרות הם שתים ועשרים מצות וחסר ג"כ ד' מצות שהם לבדוק בסימני בהמה וחיה ולבדוק בסימני דגים ולבדוק בסימני שרץ העוף בין הכל עשרים ושש מצות, והכניס במקומם להשלים המנין שש ועשרים מצות אחרות כמו שראית ממה שכתבתי בפירוש מצות עשה והם האחת לברך על התורה, והשנית זכור האמור במרים, והשלישית תמים תהיה, והד' אכילת קדשים בירושלם, והה' להשלים כל הקרבנות בין שני תמידין, והו' לאכלה ולא לסחורה בפירות שביעית, והז' החיית האח, והח' להחזיר רבית קצוצה, והט' איסור אכילת הפסח ביום י"ד, והי' איסור הנאת בגד מצורע, והי"א מפיל שן עבדו, והי"ב לעשות ארון וכפורת, והי"ג איסור העלאת אברי חיה למזבח, והי"ד גואל הדם הוא ימית את הרוצח, והט"ו איסור אכילת תרומה טמאה, והי"ו לתרום מן היפה, והי"ז להכיר בן בכור, והי"ח קדוש שער נזיר, והי"ט לרשת ארץ כנען, והכ' להניח רוח רביעית לנלחמים, והכ"א איסור השחתת פירות במצור, והכ"ב איסור הוראה בשכרות והוא מונה ק"ש ושני תמידים וקטרת בקר וערב ונדרי גבוה עם נדרי בטוי וקדוש החדש עם עבור השנה שתים שתים ונתוספו לו בהם ה' מצות כי הרז"ל לא מנאן אלא אחת אחת עם השתים ועשרים הם כ"ז כן מצאתי כתוב מנינו. ואני תמה ממנו שהרי שש ועשרים חסרו לו והכניס במקומם כ"ז כמו שאתה רואה ממה שכתבתי מלבד מה שנסתפק לו בשאלת אורים ותומים אם היא מצוה באה במנין אם לא. ואנחנו חסרנו לעניות דעתינו כמו שראית ממה שכתבנו בפי' מצות עשה כל דיני ממונות שמנאם הרז"ל והסכים הרמב"ן ז"ל על ידו עשר מצות והם הא' דין שומר חנם הב' דין נושא שכר הג' דין שואל הד' דין מקח וממכר הה' דין טוען ונטען הו' דין גנב וד' אבות נזיקין הם במנינו ז"ל ארבע מצות השור והבור והאש וההבער כל אלה הכנסנום במנין מצוה א' והיא לדון בצדק והרי חסרנו מהמנין ט' מצות וכן הכנסנו בכלל זה דין חובל שגם הוא בכלל דיני ממון והרי חסר המנין עשר מצות עוד חסרנו ממנינו של הרמב"ן ז"ל מצות גואל הדם הרי י"א עוד חסרנו ממניינו מצות תמים תהיה הרי י"ב עוד חסרנו ממנין הרמב"ם ז"ל מצות אחרי רבים להטות הרי י"ג עוד חסרנו ממנינו אכילת פועל הרי י"ד עוד חסרנו ממנינו מצות עריפה כדעתו של הראב"ד ז"ל הרי ט"ו עוד הסכמנו לדעת הרמב"ם ז"ל למנות ק"ש ותמידין וקטורת ונדרים וקביעת חדשים ושנים אחת א' וחסרו לנו ממנין הרמב"ן ז"ל ה' מצות כי גם הוא ז"ל לא מנאן שתים שתים אלא ללחץ המנין ואנו מצאנו המנין שלם ולא נצטרך לזה הרי עשרים, עוד הסכמנו לדעת הגאון בה"ג למנות תפילין של ראש ושל יד מצוה א' כהסכמת הר"ם במז"ל בתכלת ולבן כי כמו שאמר תפלה של ראש אינה מעכבת של יד כן אמרו התכלת אינו מעכב את הלבן וכבר כתבנו בפי' מצות עשה כי ראית הרמב"ם ז"ל למנותה אחת אינה ראיה וקושייתו על בה"ג ז"ל למנות מצות תפילין א' אינה קושיא וחזרה מצות תפילין כמצות ציצית, ואם מצות ציצית היא אחת כן מצות תפילין היא א' הרי כ"א, וכבר ראית הסכמתנו לסלק מהמנין דבור אנכי ומצות ייחוד כדעת בה"ג ז"ל לפי שהן עיקר התורה והרי הן כ"ג עוד חסרנו ממנינו של הרמב"ן ז"ל עשיית ארון וכפורת שלא נעשה אלא א' ואנו בטוחים שלא נצטרך לימות המשיח לעשות אחר כי יגלה לנו האל אותו שעשה משה וכמו שדרשו עצי שטים עומדים שהם קיימים לעולם הרי כ"ד והנחנו מצות שחיטה במנין אע"פ שכתבנו ראיה ממד' ילמדנו שאינה נמנית מצוה לענין חיוב שחיטה עם כל זה הנחנוה בחשבון מפני הסכמתנו למנות לאו הבא מכלל עשה וזאת המצוה היא לאו הבא מכלל עשה לשחוטי חוץ כמו שכתבתי בפי' מצות עשה ועל כרחנו נסכים לדעת הרמב"ם ז"ל שאינו מונה מצות כהונה שהם היציקות והבלילות ושאר עבודות שמנה בה"ג ז"ל לפי שראינו שהרמב"ן ז"ל הסכים על ידו ואע"פ שהיתה לנו בענין ראיה להכניסם בחשבון פרטי אינה מכרעת לחלוק עליהם ז"ל כי גם החשבון אינו מסכים עמנו בזה, ואנו צריכין להכניס כ"ד מצות להשלים מנין רמ"ח והנה מצאנום מפוזרות בתלמוד והם אלו הא' להוסיף מחול על הקדש הב' להסתכל בציצית הג' זכרון יציאת מצרים הד' לקבל גרים הה' לתרום ממין על מינו הו' להיות העובד שוה לזרעו של אהרן הז' לנכרי תשיך שלא כדעתו של הרמב"ן ז"ל והכניסוהו בלאו הבא מכלל עשה שלא כדעתו של הרמב"ם ז"ל הח' איסור אכילת חמץ בפסח בעשה. הט' שיקדש הכהן עצמו מלהטמא למתים. הי' איסור התפסת תמימים לבדק הבית הי"א איסור הלנת איברים ברצפה הי"ב כל הנוגע בבשרה יקדש. הי"ג לאכול מתרומה טהורה. הי"ד מדבר שקר תרחק הט"ו איסור בעולה לכ"ג. הי"ו איסור מצרי ואדומי שני דורות. הי"ז פריעת בעל חוב הי"ח שיקדש נזיר עצמו הי"ט ותהי נדתה עליו וזהו עשה שבנדה הכ' להניח השדה שתי שנים ביד הלוקח הכ"א איסור נשיאות כפים לישראל הכ"ב איסור יחוד של עריות הכ"ג וקנא את אשתו. הכ"ד טהרת טומאת טמא מת כדעתו של הרמב"ם ז"ל שלא נראו לנו דברי הרמב"ן ז"ל בזה. גם הוקשה לנו מה שהכניס במנין המצות מפיל שן עבדו וקדוש שער נזיר והנחת רוח רביעית והוראת שתויי יין שלא מצינו בפי' לחכמים שיזכירום מצות פרטיות והכנסנו במקומם ד' מצות לבדוק כדעתו של הרמב"ם ז"ל בלאו הבא מכלל עשה ואם הוכרחנו להכניס בזה עשיית ארון מפני הראיה שמצינו בזה נסלק איסור ייחוד של עריות או וקנה את אשתו להסכים בזה לדעת הראשונים ז"ל ואם לא יכנסו שני אלו במנין נכניס ג"כ במנין הבא על צרת יבמתו והנה בזה נשלמו לנו מנין רמ"ח מצות ואם יש בזה מצוה אחת יתירה מפני אותה שהוסיף הרמב"ן ז"ל על מנינו נחסר מצות קבלת גרים ונכניס אותה בכלל מצות מילה וטבילה של בן ישראל ולא הוספנו במנין שריפת נותר בפסח ושריפת חטאת פנימית שלא ראינו לראשונים ז"ל מנאום ודעתם רחבה מדעתנו ולנו אין ראיה ברורה להכניסם במנין ואע"פ שהלאוין הנאמרים בהם כלם נכנסו במנין אין דין העשה כדין הלאו בזה שמצינו חלוק ביניהם שאם הרבה דברים הם נכללין בלאו א' ראינו לראשונים ז"ל שהן מונין כל א' כשיש יתור בכתוב לחלק ואין כן בדין העשה שכל הנכללין בעשה א' הם נמנים בא' כמו שנודע בשרשים ובפ' כיצד צולין אמר בפי' כל פסולי קדש בשריפה גמרא גמירי לה והפסוקים הבאים בזה הוצרכו לדרשא וא"כ אין בכאן אלא מצוה א' לכלן והיא נמנית והנחנו כל האשמות נכנסין תחת מנין א' כדעתם ז"ל אע"פ שהיינו כמוסכמים להפרידם לפי שלא רצינו לצאת מדרכם אלא בהכרח ראיות מהתלמוד וגם המנין מצאנוהו מסכים עמנו בזולת זה ולמה נשבש מנינם במה שאין הכרח לנו בזה שאם הראשונים מלאכים אנו בני אינש:
